צור קשר  

פיצויים בגין ירידת ערך

המידע בדף זה משמש ככלי עזר להבנת הנושא ולא מחליף את חוק התכנון והבייה, תשכ"ה - 1965. כל האמור באתר כפוף לשינויים בחוקים ובהוראות כפי שנעשים מפעם לפעם.
החוקים המחייבים הם אלה שבתוקף במועד הקובע ע"פ דין ולכן מומלץ לבדוק השינויים ועדכניות החוקים.
סעיף 197 - תביעת פיצויים
חוק התכנון והבניה קובע בסעיף 197 את העקרון העומד בבסיס תביעה לפיצוי בגין ירידת ערך עקב אישור תכנית מתאר, כדלקמן:
"נפגעו ע"י תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה
בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית, בכפוף לסעיף 200".
בהתאם להוראות החוק, הרי שבניגוד להיטל השבחה קיימת זכות לתבוע פיצויים גם בגין נזק שגרמה תכנית מתאר מחוזית (ת.מ.מ.)
ותכנית מתאר ארצית (ת.מ.א.), למרות שהגוף המפצה הינו הוועדה המקומית. הפיצוי ניתן בגין הפגיעה בערך המקרקעין כתוצאה מאישור התכנית הפוגעת.
הגשת התביעה והתיישנותה - את התביעה יש להגיש למשרדי הוועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום כניסתה של התכנית לתוקף,
קרי היום בו פורסמה בילקוט הפרסומים. תקופה זו של שלוש שנים מהווה את תקופת ההתיישנות של התביעה - באם חלפה התקופה האמורה -  אין באפשרות הנפגע או הטוען לפגיעה להגיש תביעה אלא אם כן הוארך המועד להגשת התביעה על ידי שר הפנים, שכן שר הפנים  רשאי להאריך את המועד, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
היום הקובע - יש לשים לב כי היום הקובע להגשת תובענה הוא יום פרסום התכנית למתן תוקף ברשומות.

סעיף 200 - פטור מפיצויים
חוק התכנון והבניה קובע אף סייגים לחובת הפיצוי הקבוע בסעיף 197. סייגים אלו מפורטים בסעיף 200, הקובע: "לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה  ע"י הוראה שבתכנית הנמנית עם ההוראות המפורטות להלן, ומלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם  לנפגע פיצויים". קיימות 11 הוראות, המתייחסות לענינים הבאים: שינוי בתחום אזורים, קביעת מרווחים, הגבלת מספר בניינים, הסדרת בינוי,  הגבלת בנייה הטומנת בחובה סכנה, הגבלת שימושים בבניינים, קביעת קו בנין, חיוב התקנת מקומות פריקה וטעינה בתעשיה, חיוב התקנת מקומות  חניה ומקלוט, הגבלת בניה בשל פגיעה בבטיחות טיסה. ככלל על מנת שהוראות סעיף תחולנה יש לקיים את שלושת היסודות הבאים במצטבר:
הראשון, כי המדובר בפגיעה המפורטת בהוראות השונות;
השני, כי המדובר בפגיעה בתחום הסביר;
השלישי כי אין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצוי.

טיפול בתביעה
עם הגשת התביעה למשרדי הוועדה המקומית, על הוועדה להודיע לכל מי שעלול להיפגע מקבלתה על הגשתה, וליתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
בכלל זה גוף משפה, שנתן התחייבותו לוועדה המקומית כי ישא בעול התביעות לפי סעיף 197 לאור אישורה של התכנית הפוגעת. על הוועדה לדון  וליתן החלטה בתביעה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה. לאחר קבלת ההחלטה האמורה, על הוועדה המקומית להודיע לתובע וכן לכל מי שהשמיע  טענותיו בפניה, מהי החלטתה. אם החליטה הוועדה לדחות התביעה או כי בנסיבות העניין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות סעיף 200 -  התובע או מי שעלול להיפגע מהחלטת הוועדה המקומית, רשאים לערור בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה וזאת תוך 30 יום מיום קבלת  ההחלטה לידיהם. אם קבלה הוועדה המקומית את התביעה בחלקה, והתובע חולק על הסכום שנפסק לו - ימונה שמאי מכריע בהסכמה  או ע"י וועדת ערר (באין הסכמה כאמור). אף כאן חובה על הוועדה המקומית לשלוח הודעה על מינוי השמאי לכל מי שעלול להיפגע מהחלטת השמאי,  וחובה על השמאי ליתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו. ערר על החלטת השמאי המכריע ניתן להגיש תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטתו  (מוגש לוועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה). הוגש ערר כאמור, וועדת הערר נתנה החלטה, ניתן להגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט  לעניינים מנהליים בשאלה משפטית בלבד. יש להגיש הערעור תוך 45 יום ממועד המצאת החלטת הוועדה.